מטרת הליווי הרוחני היא לסייע לאדם להתמודד עם מצבי סבל וכאב, על ידי גילוי, חידוד או הרחבה של עולמות הרוח הרלוונטיים עבורו ושל משאבי הנפש שיכולים לעלות מתוכם. כמלווה רוחנית, אני מבקשת לעשות בדיוק את זה: להיות בחברתו של אדם המתמודד עם סבל ואבדן (מחלה, משבר והתערערות המוכר, פרידה מהחיים, אבל ופרידה מאהובים) להפיג את בדידותו ולסייע לו לזכור את עצמו ואת משאבי הרוח שלו מעבר לנסיבות, מעבר לנטישתם של הגוף הנפש או היקרים מכל, מעבר למוסכמות החברתיות. 

הליווי הרוחני שאני מציעה מבוסס על האמונה כי מפגש עמוק ומקבל בין אדם לאדם יכול ליצור מרחב מנחם ובטוח, סוג של אי בלב ים. המרחב המשותף הזה אינו מייצר בהכרח גילויים מרעישים או מעברים הירואיים מחושך לאור, אבל הוא מרחב בו ניתן לשאת את עומקי הכאב והפחד, את רגעי האמונה והאור ואת כל מה שנע ונד ביניהם. אני מזומנה ומעוניינת להיות עם האדם, באשר הוא שם, ללכת איתו צעד בצעד, יד ביד ונשמה בנשמה אל המקומות אליהם הוא מעוניין ומסוגל להגיע. כמה שיקח ולאן שיקח. 

אינני מניחה כי הרוח יכולה לסלק כאב או אבדן אבל אני מאמינה באמונה שלמה כי היא יכולה לסייע לנו להתקיים קיום מלא יותר לצידם. כשאני מנסה לעזור לאנשים לאחוז ברוח, להכיר אותה או להעמיק בה, אני עושה זאת מתוך ידיעה עמוקה שהיא חמקמקה ופניה שונים. היא יכולה להגיח, להופיע לפרקים, לא לעזוב בכלל או להתעקש להסתתר מעיננו לעד. היא יכולה להיות ברורה ומוגדרת, ויכולה להיות עמומה ומעורפלת. היא יכולה להיות רוח האדם ויכולה להיות רוח הקודש, היא יכולה להיות קשר עמוק עם אדם אחר ויכולה להיות קשר לקהילה, לטבע או למוזיקה. כמלווה, אינני מתבססת על תפיסה רוחנית אחידה או קבועה אלא על מחויבות לקבלה מלאה של האדם באשר הוא ולהתחברות לאופן בו הוא חווה את העולם ומבקש למצוא בו פשר. רוחניות עבורי היא עצם ההנחה כי המשמעות שאנחנו מייחסים לקיום שלנו חשובה ושהרצון שלנו לתת פשר למה שקורה לנו יכול לעשות הבדל. רוחניות במובן הזה קשורה לכבוד עצמי ולתחושה של אוטונומיות, לטיב היחסיים שלנו עם אנשים אחרים ולפעמים גם עם מה שמעבר, לשאיפה שלנו לחיות חיים מלאים עד כמה שניתן.